אלגאוי נ' צבי תשלובת תעשיות דפוס בע"מ

החלטה

בפניי בקשה למחיקת התביעה על הסף.

החלטתי בבקשה למחיקה על הסף ניתנת בהמשך ובהתאם להחלטתי בדיון שהתקיים במעמד הצדדים בבקשת המבקשת כי הבקשה לסילוק על הסף, שבמסגרתה התבקש ביהמ"ש להורות על דחיית התביעה על הסף ולחלופין להורות על מחיקת התביעה על הסף, תועבר לשופט, אשר יכריע הן בבקשה למחיקה על הסף והן בבקשה לדחייה על הסף. העובדה שהוגשה בקשה אחת לסילוק על הסף, שבמסגרתה עתרה המבקשת לסעדים החלופיים כאמור ולא עשתה כן בבקשות נפרדות, אין אלא להצטער עליה ואין למבקשת להלין אלא על עצמה. הבקשה למחיקה על הסף מצויה בסמכותי ומחובתי להכריע בה ומכאן החלטה זו.

מקורה של הבקשה למחיקה על הסף הינו בתובענה שהוגשה לביהמ"ש השלום בראשון לציון ביום 11.5.11 לביטול פסק דין שניתן על ידי כב' השופטת מיכל עמית אניסמן בתיק אזרחי 1520/09, מחמת זיוף/מרמה.

תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות") קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

אין הכתב מראה עילת תביעה.

נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית.

שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך.

שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך".

כלל ידוע, כי מדיניות משפטית רצויה היא כי האמצעי של מחיקה על הסף הוא אמצעי חמור אשר ננקט בזהירות ובלית ברירה, ורק מקום בו לא קיימת אפילו אפשרות קלושה, כי על פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד אותו הוא מבקש, ולעולם יועדף פתרון ענייני של המחלוקת לגופה על פני יתרון דיוני פורמאלי (ראה כב' השופט אורי גורן בספרו סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה תשיעית – 2007, עמ' 167-168, על האסמכתאות המובאות שם).

השאלה העומדת בפני היא, אפוא, האם קיימת אפשרות ולו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בתביעתו. באם קיימת אפשרות כזו – אין למחוק את התביעה על הסף.

בבקשתה עותרת המבקשת למחיקת התביעה על הסף בשל העדר עילה ומחמת העדר מען של המשיב בכתב התביעה. בדיון מיום 28.6.11 נטען כי יש למחוק את התביעה על הסף גם מאחר ונראה כי התובענה טרדנית או קנטרנית, ונטען לראשונה כי יש למחוק התביעה מאחר ושוויו של נושא התובענה נישום בחסר ומאחר ושולמה אגרה בלתי מספקת.

המשיב השיב לבקשה בכתב ובעל-פה בדיון שהתקיים בפניי ביום 28.6.11.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את בקשת המבקשת למחיקת התביעה על הסף, ואבאר;

בתיק זה, גם לאחר שהמשיב נחקר על-ידי ב"כ המבקשת בדיון, לא נסתר קיומה של עילת תביעה ואין לומר כי העובדות המתוארות בכתב התביעה אינן מקימות עילה לתביעה.

השאלה הינה האם המסכת העובדתית המתוארת בכתב התביעה מגלה עילה.

שבתי ועיינתי בכתב התביעה והנני מפנה לסעיפים 8-11 לכתב התביעה, שבמסגרתם מתוארת עילת תביעה בכך שהמבקשת, היא הנתבעת, השיגה את פסק הדין נגד המשיב, תוך זיוף חתימתו על גבי השיק ותוך תרמית ומכאן שניסוח עילת התרמית והזיוף בכתב התביעה הוא ברור.

מעבר לנדרש אציין גם שמכיוון שהחתימה יורדת לשורש החבות השטרית באשר חתימת המשיב על גבי השיק יצרה את ערבותו לפרעון השיק ומכיוון שבפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת מיכל עמית אניסמן בת.א 1520/09 יצא כב' ביהמ"ש מהנחה שהמשיב חתום על השטר כערב אזי לכאורה מתקיימים התנאים המצטברים בע"א 6019/07 משה טורג'מן נגד אחים עופר (ניהול) בע"מ לקיום "משפט חוזר" ולמעשה מתקיימים התנאים לבירור התובענה שהוגשה לביטול פסק הדין מחמת זיוף/מרמה.

בנסיבות אלו אין לומר כי כתב התביעה אינו מגלה עילה ודין הבקשה למחיקה על הסף להדחות בהיבט זה.